קורס 10686 ממן 21- פרק המבוא:
היי לכל הסטודנטים בסמסטר 2020ב
לאור המצב ומשבר הקורונה שפקד אותנו, החלטנו בסטטיסטיקל להקל עליכם והכנו לכם הדרכה קצרה
לנושא המאמרים בקורס 10686
ההדרכה שלהלן באדיבות מר שיר לרנר - מרצה לרגרסיה וניתוח שונות באתר סטטיסטיקל
לעוד הסברים מפורטים כנסו לקורס המלא בסטטיסטיקל כאן בקישור למטה
https://www.statistical.co.il/searchresult/10686_רגרסיה_וניתוח_שונות-התנסות_במחקר
עליכם לקרוא את המאמרים הקשורים לקבוצה אליה אתם משתייכים. זאת במטרה שתקבלו מושג כיצד נראה פרק המבוא.
במבוא שתכתבו יש צורך להשתמש במאמרים מהתחום, ובפרט במאמרים באתר הקורס. לכן, מוצג פה סיכום קצר של כל אחד מהמאמרים כדי שתוכלו להשתמש בו במחקר שלכם J.
בהחלט ניתן לצטט מפה אל המבוא שלכם, ובנוסף אני מאמין שסיכומים אלו יסייעו לכם להבין באיזה מאמרים כדאי לכם להשקיע בקריאה ובאיזה לא!.
לכתיבת המבוא אנו ממליצים לעבוד לפי הקובץ שנקרא "מבנה של מבוא" תחת לשונית התנסות במחקר באתר של האוניברסיטה.
שעמום:
Bordem at work- A neglected concept
רוב האנשים חווים פרקים של שעמום בעבודה מעת לעת, ללא קשר לאופי תפקידם. מחקר קודם שנערך בנושא מונוטוניות בעבודה לא הצליח להסביר את השעמום בכל המשימות בעבודה, אלא רק במשימות הפשוטות ביותר. המאמר הנוכחי מציע שיש שהשעמום תלוי בתכונות של המשימה, הסביבה, האדם וההתאמה בין האדם לסביבה. ישנה חשיבות גם לאופי בו כל אדם מגיב באופן אינדיבידואלי שונה לתחושת השעמום. חלק מההצעות המוצעות כוללות: 1. הקשר בין יכולת לבין
שעמום ממתון על ידי מורכבות המשימות. 2. מאפייני אישיות של מוחצנות, רגישות לשעמום, ודיבור המצטייר כמשעמם קשורים באופן חיובי לשעמום בעבודות פשוטות. 3. ככל שמשימה נראית קשורה יותר להשגת יעדים עכשוויים, כך הביצוע יהיה פחות משעמם. 4. ניתן להפחית את השעמום באמצעות הגדרת יעדים למשימה.
Why are you bored?
מטרת המחקר הנוכחי היא להבין טוב יותר את המשתנים הגורמים לשעמום דרך מודלים פסיכולוגיים וסוציאליים של שעמום. לטובת המחקר, 82 תלמידי כיתה ח מילאו שני שאלונים, עברו ראיון, ומילאו יומן פעילויות במשך שבועיים. המחקר מצא שהסיבות לשעמום בקרב הנערים היו גם פסיכולוגיות וגם חברתיות.
כמה מהסיבות: תחושה של עשיית משימה מתוך חובה (אין ברירה לבחור שלא) או מתוך תחושה שאין משהו אחר לעשות, העלו את רמת השעמום של הנערים מהמשימה. לעומת זאת, תחושה של בחירה במשימה הורידה את רמת השעמום. נוסף על כך, תחושה של היעדר אוטונומיה ("הייתי חייב") נמצאה כמעלה שעמום. תחושה של השגחה הורית הורידה את רמות השעמום.
Psychometric measures of boredom
מאמר שכולו כלים שונים לבחון שעמום, אם מישהו מחפש שאלון לשעמום להשתמש בו במחקר אני ממליץ לחפש אותו במאמר הזה. מדבר על שאלון ה"Bordom Proneness Scale" שנקרא בקיצור BPS , ואת השאלון הזה יש לכם גם באתר הקורס, ככה שאני מאמין שזו רמיזה דקה לכך שכדי להשתמש בו.
השאלון BPS מכיל 28 פריטים שהנבדק צריך לדרג בסולם ליקרט מ1 "כלל לא מסכים" עד 7 "מסכים מאוד". שאלה לדוגמא היא " אני טוב בלחכות בסבלנות". המהימנות הפנימית של השאלון נמצאה 0.79 במחקרים קודמים. הציון מחולק לחמישה גורמים של שעמום.
גם מי שלא יבחר בשאלון הזה, יש שאלונים נוספים במאמר שיכולים להיות רלוונטיים כמו:
The job boredom scale- בוחן שעמום בעבודה
Free time boredom- בוחן שעמום בפנאי, זמן פנוי
Sexual boredom scale – בוחן שעמום ביחסים אינטימיים.
The Definition, assessment and mitigation of state boredom
הקלה בגורמים המצביים שמולידים שעמום היא אתגר העומד בפני המחנכים. למרות כמות הספרות הגוברת שהוקדשה לנושא זה, התחום טרם הגיע להסכמה לגבי הגדרה תאורטית ואופרציונלית ברורה של שעמום. חוסר עקביות במתודולוגיות ההערכה של שעמום, ממצאי מחקרים ללא יכולת הכללה ואסטרטגיות להפחתת השעמום במסגרות החינוך שאינם עקביות, מובילים כולם לחוסר הסכמה בנוגע להגדרות השיעמום. בניתוח חוצה תחומי במחקר הנוכחי, הספרות הקיימת בנושא שעמום נבחנת באופן ביקורתי, והגדרה דו-ממדית של שעמום מוצעת כ (1) חוויה לא נעימה (סובייקטיבית), (2) עם עוררות נמוכה (אובייקטיבית). ממצאים מההתקדמות הטכנולוגית בעשור האחרון המאפשרת מדידה אובייקטיבית של מצבים פיזיולוגיים משמשים להערכה תקינה אמפירית מתודולוגיות של השעמום.
קוגניציה גופנית
The thermometer of social relations
'להחזיק רגשות חמים כלפי מישהו' ו'לתת למישהו את הכתף הקרה' מציינים רמות שונות של קרבה חברתית. במאמר זה אנו מראים השפעות של טמפרטורה שחורגת מהמטפורות האלה שאנשים חיים על ידם, אל עבר המציאות. בשלושה ניסויים השוו קבוצות עם תנאים חמים יותר לעומת קבוצות עם תנאים קרים יותר. התנאי החם גרם ל (א) קרבה חברתית גדולה יותר, (ב) שימוש בשפה קונקרטית יותר, ו- (ג) תפיסה רחבה יותר של המציאות. תנאי טמפרטורה שונים נוצרו על ידי החזקה של משקאות חמים או קרים (ניסוי 1) או הימצאות בחדר (תנאי סביבה) מחומם או מקורר (ניסויים 2 ו -3). מחקרים אלה מאששים ממצאים אחרונים בתחום הקוגניציה הגופנית. המחקרים שלנו מראים תלות הדדית בין המערכת השפתית, תפיסה וקרבה חברתית: תנאי הסביבה הקיימים (חמים או קרים) מעצבים לא רק את השפה בה הנבדק משתמש, אך גם את התפיסה והבנייה של מערכות יחסים חברתיות.
Proprioception and person perception
הידע החברתי-קטגורי מבוסס בחלקו על פרופריוספציה (פירוש פרצופים של אנשים). בניסוי הראשון, המשתתפים תיארו פוליטיקאים כבעלי פרצוף "קשה" או "רך". בדומה לסטראוטיפיים פוליטיים, משתתפים שהחזיקו כדור קשה ביד נטו יותר להעריך את הפוליטיקאי כרפובליקני (קשה) לעומת דמוקרטי (רך). לעומת זאת, משתתפים שהחזיקו כדור רך ביד נטו להעריך את הפוליטיקאים כדמוקרטיים יותר מאשר רפובליקניים. באופן דומה, התבצעה גם הערכה של פרופסורים ככאלו בתחום הפיזיקה (מקצוע קשה לפי המוסכמות החברתיות) לעומת היסטוריה (מקצוע קל לפי המוסכמות החברתיות). משתתפים שהחזיקו כדור קשה נטו להעריך יותר את פרצופי הפרופסורים כפיזיקאים מאשר היסטוריונים לעומת משתתפים שהחזיקו כדור רך. ממצאים אלו מראים שהחזקה של עצם ביד (רך או קשה) משפיע על שיפוט הפרצופים של אנשים.
The physical burdens of Secrecy
העבודה הנוכחית בדקה האם סודות נחווים כנטל פיזי, ובכך משפיעים על התפיסה והפעולה של אנשים. הם ביצעו 4 ניסויים קצרים בהם המסקנה הייתה שכאשר נבדקים החזיקו סוד משמעותי, הדבר גרם להם לשינויים בתפיסה (הם דירגו גבעה כתלולה יותר, שיערו שמרחק עד נקודה מסוימת הוא גדול יותר, שיערו שמטלות פיזית יהיו קשות יותר) מאשר נבדקים שלא החזיקו סוד משמעותי. מעבר לתפיסה, גם ברמה המוטורית, היה פחות סביר שנבדקים שהחזיקו סוד משמעותי יגישו עזרה למישהו במטלה פיזית מכאלו ללא סוד "מכביד".
Perception of the color red enhances …
במאמר הזה, החוקרים הראו שצבע אדום, לעומת אפור וכחול, מוביל לאחיזה רחבה ומהירה יותר. בניסוי הראשון למשל, הם נתנו לנבדקים להסתכל על דף אדום או אפור ואז ביקשו מהם לפתוח את האצבעות "הכי רחב שהם יכולים". ואכן נמצא שאנשים שראו את הצבע האדום הצליחו לפתוח את האצבעות רחב יותר מאשים שראו את הצבע האפור. בעצם, הקוגניציה הגופנית תופעלה דרך הצבע (אדום או אפור) תחת ההנחה שהתפיסה שלנו את הצבע האדום קשורה באזורים מוטורים במוח, מה שמוביל לפעולות מוטוריות "טובות" יותר.
זיכרון שקרי-
Creating a False Memory in the Hippocampus
הזיכרון השקרי נמדד דרך כל מיני מאפיינים מוחיים. סריקות FMRI של היפוקמפוס, מדידת הורמונים עוד. על עכברי מעבדה. לא משהו ברמה שנצטרך להגיש, מזל גדולJ. לא לקרוא ולהשקיע במאמר הזה.
Reconsolidation of episodic memories: A subtle reminder triggers integration of new
המחקרים האחרונים בנושא "רהקוסנולידציה (איחוד מחדש)" מראים שניתן לשנות זיכרונות כאשר הם מופעלים מחדש. רהקונסולידציה נצפתה בזיכרון הפרוצדורלי של מבוגרים ובזיכרון האמפליציטי אצל תינוקות במחקרים קודמים. המחקר נוכחי בוחן האם גם הזיכרון האפיזודי יכול לעבור רה קונסולידציה. סטודנטים במכללה למדו רשימת חפצים ביום 1. ביום 2, הם קיבלו תזכורת או לא, ואז למדו רשימה שנייה. זיכרון לרשימה הראשונה נבדק מיד בסוף היום שני (ניסוי 1) או ביום 3 (ניסוי 2). למרות שהתזכורת לא השפיעה על מספר הפריטים שהנבדקים זכרו מרשימה הראשונה בכל יום, נבדקים שקיבלו תזכורת לרשימה זו ביצעו יותר טעויות של זכירה של מילים מהרשימה השנייה כאשר התבקשו להיזכר במילים ברשימה הראשונה.
במילים של בני אדם, כאשר אני צריך להיזכר במילים מרשימה שלמדתי (נקרא לה רשימה א') לאחר שלמדתי מילים מרשימה נוספת (רשימה ב') אני אעשה יותר טעויות אם יזכירו לי שלמדתי את רשימה א', מאשר אם לא יזכירו לי. העובדה שבקבוצה לה הוזכרו המילים מהרשימה הראשונה היו יותר טעויות, מראה שזיכרון המילים של הרשימה הראשונה נפגע כתוצאה מהפרעה בתהליך ה"רה-קונסולידציה". התערבות המידע מהרשימה השנייה פגע בזיכרון הרשימה הראשונה.
המחקר מדגים את תפקידם המכריע של תזכורות לצורך שינוי הזיכרון האפיזודי, כי איחוד מחדש של הזיכרון האפיזודי תלוי בזמן. בניגוד לממצאי רה קונסולידציה קודמים, המחקר הנוכחי מראה שתהליך זה הוא גם תהליך קונסטרוקטיבי, כזה הקשור בזמן.
Individual differences in false memory from misinformation: Cognitive factors
מחקר זה בדק את הקשרים בין יכולות קוגניטיביות ובין זיכרונות שקריים הנגרמים על ידי
פרדיגמה של מידע מוטעה. מדגם גדול של סטודנטים בסין נבדק במחקר. הם עברו הליך של מבחן המידע השגוי (Misinformation test) ולקחו חלק בבדיקות של יכולות קוגניטיביות. התוצאות שנחשפו ניכרות ומראות הבדלים שיטתיים בזיכרון השגוי הנובעים מחשיפה למידע שגוי. זיכרונות שקריים היו בקורלציה משמעותית ושלילית עם מדדי אינטליגנציה (נמדדו עם מטריצות מתקדמות מתקדמות של רייבן וסולם בינה למבוגרים של וקסלר), תפיסה, זיכרון ושיפוט פנים. ממצאים אלה מראים כי אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה יחסית ויכולות תפיסתיות ירודות מועדים יותר ליצירת זיכרונות שקריים מאשר אנשים עם אינטליגנציה גבוהה.
המניפולציה המחקרית הייתה "the misinformation false memory test" (פרדיגמת המידע המוטעה). ראשית, הנבדקים ראו שני סיפורים המורכבים מ50 תמונות על מסך מחשב. סיפור ראשון, מישהו פורץ למכונית וגונב דברים, וסיפור שני, מישהו שמצטייר כנחמד גונב לאישה ארנק. סדר הצגת הסיפורים היה רנדומלי. חצי שעה לאחר מכן, הנבדקים צפו שוב בסיפורים, רק שכעת לצד כל תמונה היה גם קטע טקט קצר. בצפייה השנייה שונו חלק מהפריטים בסיפור. למשל, האדם שפרץ למכונית עשה זאת עם יד ימין בהרצת הסיפור הראשונה ועם יד שמאל בהרצה השנייה או להיפך. סך הכל, בהצגת הסיפור השנייה היו 12 אי דיוקים בתמונות (מתוך ה50). עשר דקות לאחר מכן, הנבדקים התבקשו לענות על שאלות על הסיפורים. שאלה לדוגמא היא למשל, באיזה יד פתח הפורץ את המכונית? לכל שאלה היו 3 תשובות בחירה אפשריות; ימין (התשובה הנכונה מהצגת הסיפור הראשונה), שמאל (התשובה עם המידע הלא נכון), ובשתי הידיים יחד (תשובה ניטראלית). הזיכרון השקרי נמדד ככמות הפעמים שהנבדקים בחרו בתשובה מהסיפור השני (עם המידע הלא נכון, "התמונה המושתלת").
נמצא שאכן יש קשר שלילי מובהק בין כמות הטעויות ליכולות האינטליגנציה, יכולות התפיסה ויכולות הזיכרון.
Planting misinformation in the human mind: A 30-year investigation of the malleability of memory
השפעת המידע השגוי מתייחסת לליקוים בזיכרונות אירועי עבר כתוצאה מחשיפה למידע מוטעה. תופעה זו נחקרת כבר לפחות 30 שנה, ומחקרים פנו למספר סוגיות בתוך התופעה הזו של זיכרון שקרי. הנושאים הנחקרים כוללים את התנאים המצביים שתחתם אנשים יהיו הכי רגישים להשפעה של מידע מוטעה על הזיכרון, ולהיפך, מהם התנאים בהם הזיכרון עמיד ולא נפגע. לפעמים, התראות על פוטנציאל למידע שגוי עוזרות לעכב ולהקטין את השפעותיו המזיקות, אך רק בנסיבות מוגבלות. השפעת המידע השגוי נצפתה במגוון מינים, אנושיים ולא אנושיים. זאת ועוד, ישנן קבוצות אנשים הרגישות יותר להשפעות של מידע מוטעה על הזיכרון. ברמה התיאורטית יותר, החוקרים בדקו את גורלו של הזיכרון המקורי לאחר החשיפה למידע שגוי. מאמר סקירה זה של התחום מסתיימת בדיון קצר בנושא העבודות החדשות ביותר בתחום הכוללת מידע שגוי, בעבודות אלו בחנו את התהליכים בהם אנשים מאמינים באופן שגוי בכך
שהם חוו אירועים מורכבים ועשירים שמעולם לא התרחשו.
מסקנות:
· ילדים צעירים מוטים יותר לזיכרון שקרי כתוצאה ממידע מוטעה מילדים בוגרים וממבוגרים.
· ככל שלאנשים יש יותר קשיים כלליים בזיכרון (הם לא זוכרים דברים בעברם) כך הם נוטים יותר לזיכרון שקרי.
· זיכרון שקרי נמצא גם אצל פעוטות בני 3 חודשים, גורילות, יונים וחולדות.
· ועוד הרבה מידע. זה מאמר טוב לאסוף ממנו מידע לציטוטים במבוא.
מקווים שזה מסייע לכם בלמידה בקורס
לעוד הסברים כנסו לקורס המלא בסטטיסטיקל כאן בקישור למטה